בשני החלקים הקודמים של המאמר (חלק א וחלק ב) דיברנו על המשמעות של מקצועיות ועל המאפיינים השונים שלה.
בפרק זה נדבר על אתיקה מקצועיות ומקצועיות בכלל, והתרומה שלהן לחיזוק הארגון והעובדים.
הסדרת קוד אתי והטמעת אתיקה מקצועית הן כלים רבי-ערך לשדרוג הארגון, להשבחת העשייה ולהעמקת החיבור של העובדים לשני הגורמים האלה בדיוק: הארגון עצמו, והעשייה שלו.
מה עושה הקוד האתי?
הוא:
כאשר אנו נושאים בתפקיד ניהולי במסגרת חינוכית, הקוד האתי עשוי לשמש אותנו – בנוסף לכל הרשימה החשובה הנ"ל – ככלי משמעותי בהעצמת העובדים ובהעלאת דימויים העצמי.
התנהלות אתית מפחיתה סיכויים לחיכוכים, לחילוקי דעות ולחוסר שביעות-רצון גם מצד הלקוחות.
בואו ניקח דוגמה קונקרטית לנוהל אתי מתבקש במסגרת חינוכית: שמירה על פרטיותם ועל חסיונם של תלמידי המסגרת ושל הוריהם.
מודעות של הצוות החינוכי למחויבות האלמנטרית הזו והתנהלות על פיה תמנע, בעזרת השם, את עוגמת הנפש ואפילו הנזק שעלולים להיגרם מחשיפת פרטים חסויים או מאספקת מידע לגורמים לא מתאימים.
במקביל לאתיקה – ישנו ערך עצום למקצועיות בידע, בגישה ובהתנהלות. במאמר אודות ההתפתחות בגיל הרך דיברנו על השפעותיה רחבות-הטווח של המודעות לתחומי ידע מקצועיים, כמו: הבנה בקריטיוּת של תקופת ראשית-החיים ובהשפעתה על עתידו של הילד; בהתפתחותם הרגשית-חברתית של הילדים ובקשר המוכח בינה לבין אינטראקציה איכותית והיקשרות בטוחה עם הדמות המטפלת.
לכל הרחבה של הידע בתחומי המקצוע יש תרומה במספר מישורים:
הידע מעצים ומייקר את ערך התפקיד שלו בעיניו, ומעניק לו כלים המקלים על עבודתו ומשביחים אותה – מסייעים לו לפתור בעיות במהירות ובקלות רבות יותר, ולהשיג תוצאות איכותיות פי כמה.
עבור התלמידים במסגרת ועבור הוריהם משמעותה של התמקצעות הצוות תתבטא בשדרוג איכות הטיפול והחינוך המוענקים לילדים, גם בזכות הידע שהצוות רוכש, וגם בזכות ההעצמה שהוא חווה, מה שמעניק שמחה וביטחון בעשייה.
זו ההזדמנות להתייחס באופן ממוקד למקצוע החינוך לגיל הרך, מה שעדיין קרוי בציבור "מטפלת".
המקצוע הזה סובל – כידוע, לצערנו – מתדמית נמוכה ביחס למקצועות אחרים. גורמים לכך מאפייני המקצוע (העבודה הפיזית שכרוכה גם בפעילויות בעלות דימוי ירוד כמו החתלה וניקיון; רמת השכר; דרישות הסף המינימליות המתאימות לכמעט כל מבקשת עבודה), ומעל הכל – חוסר ההבנה במשמעותה האמיתית של עבודת החינוך בגיל הרך.
לעתים נשמע הקבלה מתסכלת בין מטפלת במעון לבין בייביסיטר, בעוד האמת שונה לחלוטין! אנו יודעים כי תפקידה של מטפלת אינו כולל רק את השמירה על שלומם ועל בריאותם הפיזית של הילדים, על ניקיונם ועל אספקת צרכיהם הפיזיים כמו מזון ושינה, אלא הרבה יותר מזה:
מטפלת בגילאי לידה עד שלוש היא מחנכת לגיל הרך, במלוא מובן המילה. היא זו שבמו ידיה, שפתיה וליבה יוצקת את התשתית לשגשוגו הרוחני והאישי של הילד, כמו גם לבריאותו, לרווחתו וליציבותו הנפשיות והרגשיות – לכל חייו!
כאנשי חינוך, כהורים, וכחברה בכלל – חשוב שנהיה מודעים לכך: ככל שננגיש את התובנות הללו למטפלות הנפלאות המופקדות על חינוך ילדינו ו/או תלמידינו, ונעצים בהן את ההכרה כי התפקיד שלהן הוא מקצוע של ממש, רב אחריות ובעל ערך עצום – כולנו נרוויח מכך, בעז"ה:
נראה את המטפלות מחוברות יותר לעשייה שלהן, מכירות בעוצמתה ומתנהלות בהתאם. ההערכה המחודשת לתפקידן ולהשפעותיו מרחיקות הלכת, תזקוף את קומתן ותעניק טעם חדש גם לפעילויות השגרה הטכניות ביותר שהן מבצעות.
מקצועיות היא הביטוי היום-יומי שאנו נותנים לעיקרון הרוחני העמוק של עשיית מלאכתנו באמונה.
איך אמרנו בכותרת? לתת את המיטב – זה מקצועי! זו העדות למקצועיות שלי, וזה המקצוע שלי בעצמו: להיטיב, להעניק ולהשפיע, לטובה.
