השנים הראשונות לחיי הילד הן מסע מרתק של צמיחה, גילוי והתפתחות — רגעים קטנים שמעצבים עולם שלם. בתקופה קצרה זו מתרחשים פלאים: המוח גדל בקצב מדהים, קשרים חיוניים נרקמים, אישיותו של הילד מתעצבת ויכולותיו הרגשיות והחברתיות נבנות ומתבססות.
במאמר זה, על שלושת חלקיו, נעמיק בהבנת תהליכי ההתפתחות הקריטיים בגיל הרך ובתפקיד האחראי שלנו – המלווים את הילדים בצעדיהם הראשונים בעולם.
מעגל חייו של האדם מתחלק לתקופות: קדם-הלידה, הלידה, הגיל הרך, הילדות, ההתבגרות, הבגרות והזקנה. כל מעבר משלב אחד לבא אחריו הנו התפתחות.
תחילתו של המעגל הזה – השנים הראשונות בחייו של האדם, ובמיוחד אלו שמלידתו ועד גיל שלוש – היא תקופה קריטית בהתפתחותו. המונח "תקופה קריטית" מתייחס לפרק זמן מוגבל, שבו חלק כלשהו של אורגניזם (יצור חי) נמצא בשלב חשוב בהתפתחותו. רק במהלכה של התקופה הקריטית יכולה ההתפתחות להיות מושפעת מגירויים מסוימים; מחוץ לתקופות אלה – אין לגירוי השפעה כלשהי, או ההשפעה פוחתת במידה ניכרת.
הקריטיות הזו בולטת במיוחד כאשר אנו מדברים על התפתחות המוח:
כאשר תינוק נולד, מוחו שוקל כ-350-400 גרם, המהווים כ-1/8 ממשקלו של התינוק. עד גיל שלוש, מוחו מגיע ל-90% מגודל מוחו של המבוגר. במהלך התקופה הזו מוחו של הפעוט יוצר כ-1000 טריליון קישורים מוחיים (סינפסות). למספר החיבורים שבין הנוירונים במוח ישנה חשיבות גדולה הרבה יותר מאשר למספרם של הנוירונים עצמם. מהירות הלמידה של התינוק משתקפת במספר החיבורים שבין הנוירונים במוחו.
מגיל שלוש ועד גיל עשר קיימת האטה ביצירתם של אותם קשרים עצביים, מה שמביא אותנו למסקנה כי שלוש השנים הראשונות הן-הן התקופה הקריטית בהתפתחות המוח: זוהי תקופה מיוחדת, שבהם המבנים המולדים של התינוק זקוקים לגרייה מותאמת כדי שיתפתחו כראוי וישמרו על חיוניות. כאשר המבנים הללו אינם מקבלים גירוי ועירור מתאימים, הם ניזוקים ומידלדלים ועלולים להגיע עד למצב של נזק בלתי הפיך, במיוחד בהתפתחות מרכזי השפה והדיבור, הראייה והשמיעה.
מחקרים מוכיחים באופן חד-משמעי שלסביבה יש השפעה עוצמתית על התפתחות המוח. בעוד המטען הגנטי שעמו נולד האדם אינו ניתן לשינוי, על קצב התפתחות המוח שלו יכולה הסביבה להשפיע, ושוב: חלון ההזדמנויות להשפעה זו מתרכז בשלוש שנותיו הראשונות של הילד.
בהתחשב בעובדה שאת רובן של שלוש השנים הללו מבלה הילד במסגרת החינוכית לגיל הרך – מובן שמוטלת עלינו האחריות לוודא שאנו עושים את המרב ואת המיטב כדי למקסם את הפוטנציאל הטמון בתקופה הקריטית הזו, ולאפשר למוחו של הילד התפתחות אופטימלית.
מודל חרמ"ש ממפה את התפתחות התינוק לתחומיה: התפתחות חברתית-רגשית, התפתחות מוטורית והתפתחות שכלית – קוגניטיבית. אותה קריטיות שהזכרנו מאפיינת את ההתפתחות בכל אחד מן התחומים הללו.
ההתפתחות החברתית-רגשית: התשתית לאישיותו של הילד, לתפיסתו העצמית וליכולות התקשורת הבין-אישיות שלו נוצקת בשלוש השנים הראשונות לחייו. ההתפתחות הרגשית-חברתית משלבת מיומנויות מן התחום הרגשי ומן התחום החברתי, וכוללת את היכולות הבאות:
מחקרים גילו כי ההתפתחות הרגשית מתחילה כבר משלב מוקדם מאד בחיי התינוק; כבר בגיל שבועיים יגלה התינוק יחס שונה לחפצים לעומת בני-אדם.
בפרק הבא נדבר על ההתפתחות המוטורית והקוגניטיבית בגיל הרך, ונבחן את הקשר בין שלושת תחומי ההתפתחות.
