מה אנחנו רגילים לחשוב על רמת ההבנה של תינוקות?
לרובנו אין ספק שתינוק, כבר מגיל רך ממש, מבין את הנימה, את הטון, את השדר הבלתי-מילולי שעולה מדיבורינו אליו – אבל את תוכן הדברים? מה פתאום, הוא תינוק!
ובכן, נעים להכיר: הבנתו של התינוק רחבה, עמוקה ומפותחת הרבה-הרבה יותר מכפי שחשבנו אי-פעם. ומעבר לזה – עדיין יש לו יכולת מדהימה, שאנו עצמנו איבדנו מזמן: הוא קורא מחשבות!
בראשית חייו של התינוק, עוד בטרם צאתו לאוויר העולם – הוא כבר מתקשר: הרי למדנו שבתשעת הירחים הקודמים ללידתו – הוא לומד תורה עם המלאך.
איך?
התקשורת בתקופה זו היא תקשורת רוחנית: המלאך מתקשר עם התינוק באמצעות המחשבה.
ולא רק המלאך: התינוק מבין את כל המחשבות החולפות בראשה של אמו; הוא קורא את כל מחשבותיהם של כל האנשים שסביבו!
לכך הכוונה בדברי רבי שמלאי (נדה, ל"א): "וצופה ומביט מסוף העולם ועד סופו" – לאותה יכולת רוחנית, מיוחדת, של יכולת פענוח מחשבותיהם של הסובבים.
היכולת המופלאה הזו ממשיכה ללוות את הרך הנולד לאורך תהליך כניסתו והתחברותו לעולם שלנו-שלו. באותם שלבים ראשוניים, עד שנפשו של הילד נכנסת לתוכו ומושלם חיבורו לעולם (הרחבה נוספת במאמר: כך נרגיש קשורים) הוא עדיין קורא את מחשבותיהם של סובביו. אמנם, את מחשבותיהם של הוריו הוא יקרא בצורה טובה יותר – וזאת לאור הקשר הפנימי הקיים בינם לבינו (על פי האר"י הקדוש, נשמת האם נמצאת בתוך נשמת הילד); אך גם מחשבותיהם של אחרים, הנמצאים בסביבתו, נקראות בעיני-רוחו.
"למה הוא בוכה?" שואלת האם הצעירה בדאגה, שלא לומר בתסכול. "למה הוא בוכה?" תוהה לפעמים המטפלת המסורה. כל אחת מהן עשתה הכל: האכילה וחיתלה, חיבקה וליטפה, ניסתה להרדים, שרה שירים, שללה כל הפרעה מעוררת-בכי – ועדיין, התינוק בוכה.
למה? הנה התשובה:
כי התינוק לא רק שומע את הקול המתחנן-מפציר-מרגיע-מפזם, אלא מעבר לזה. הוא יודע שאמא חושבת עכשיו: "די, כמה אפשר! עוד לא ישנתי הלילה בכלל! שיירגע כבר!"; הוא מרגיש את סליל-הלחץ המתפתל במוחה של המטפלת: "עוד אחד מתעורר בעוד רגע, והנה גם הקטנטונת הזו בוכה, ואימאלה – מה אני עושה אתו עכשיו?"
הוא מרגיש את המחשבות הללו בעוצמה מפחידה – ובלב הקטן שלו הן מיתרגמות לתחושה מאיימת מאוד: דחייה. לא, הוא לא משתכנע מהמילים המתאמצות-להיות-רכות של הדמות המטפלת בו; לא כל עוד הוא מרגיש שלמעשה, הוא מפריע לה כעת ונוכחותו מעיקה עליה.
בפרק הבא נדבר על איך ניתן ליישם את ההבנה הזו בחיי היומיום, וכיצד ההורים והמטפלות יכולים להשתמש במחשבותיהם כדי להשפיע לטובה על התפתחותם של התינוקות.
