בפרק זה נדבר על בניית תכנית עבודה, וכיצד להגדיר מטרות ויעדים שניתן למדוד, כדי להפיק לקחים.
על שפת הנהר ישבו שניים ודגו: האחד – דייג ותיק ומנוסה, והשני – חדש בתחביב. בכל פעם שבה עלה דג גדול בחכתו של הדייג הוותיק, הוא הכניס אותו לצידנית עם קרח, כדי שלא יתקלקל.
מזווית עינו, הוא הציץ אל הדייג המתחיל, סקרן לגבי מידת הצלחתו. הוא היה מופתע מאוד כשגילה שהטירון בהחלט מעלה בחכתו דגים גדולים, אך הפתעתו לא נבעה מהצלחותיו של החדש, כי אם מנוהגו המוזר: האיש הניח למשמרת רק את הדגים הקטנים. בכל פעם שבה הוא תפס דג שמן, גדול-ממדים – הוא השליך אותו בחזרה אל המים.
לאחר מספר שעות-דיג, שבהן חזר דפוס-הפעולה המתמיה על עצמו, לא הצליח הדייג הוותיק להתאפק. מעומק לבו, שנחמץ אל מול הבזבוז המשווע של דגים גדולים וטובים, התפרצה שאלתו: "מדוע אתה עושה זאת? מדוע אתה מחזיר את הדגים הגדולים אל המים?"
"הו, זה פשוט", ענה הדייג החדש בקלילות, "רק הדגים הקטנים רלוונטיים עבורי, מכיוון שיש לי בבית מחבת קטנה בלבד".
(מעובד על פי סיפור עממי)
הסיפור העממי לא מציין איך הגיב הדייג הוותיק להסברו המבריק של הטירון. אבל לכם בוודאי יש מה להציע לו, הלא כן?
גם דגים גדולים, תאמרו בהיגיון, אפשר לפרוס ולהתאים לגודל הרצוי. וחוץ מזה, על מה ולמה יש להתאים את גודל הארוחה לגודל הכלים העומדים לרשותי? האם לא נבון ויעיל יותר – לקנות מחבת גדולה יותר, וליהנות מסעודה מורחבת ומשביעה פי כמה?…
צודקים, ללא ספק. בואו נצטייד בכלים המותאמים האלה לקראת השלב הבא: יוצאים לדרך, בהתאם לחזון שבנינו ולמפת הדרכים שכבר שרטטנו.
צעדים ממוקדים ליעדים מדידים
כפי שאנחנו כבר יודעים, על מנת שהחזון המרהיב שלנו יהפוך למציאות – נדרשת תוכנית פעולה להגשמתו ולהטמעתו.
בשלב הראשון, לאחר בניית החזון, יוגדרו מטרות-העל הנגזרות ממנו. זו תהיה תוכנית העבודה השנתית.
נמשיך ונפרוס את מטרות-העל למטרות-משנה, שלכל אחת מהן מוגדר טווח יישום. כך נגדיר את מטרותיה של תוכנית העבודה הרבעונית או החודשית.
אפשר להקביל את בנייתה של תוכנית העבודה החודשית לבנייתו של כדור פורח: החזון שלנו מהווה את בלון הגז הממריא, המרומם את העשייה כולה; בסל המטען נניח את המשימות השוטפות שעלינו לבצע; החוטים הקושרים בין החזון לבין המציאות השוטפת – הם ארבעת מוקדי הניהול שהגדרנו. כך, אנו יוצרים את החיבור המיטבי בין החזון לעשייה היומיומית, מתוך שימת-לב לבחירה בסוג החוט (-מוקד הניהול) ולאופן הקשירה (-הביצוע).
פעולת הפריסה הבאה תחלק כל מטרה ליעדים. בעוד מטרה מתמקדת בתמונה הרחבה של התוכנית, ועונה על השאלה: "איך ייראה המצב כאשר אשיג את היעד שהצבתי?" – היעדים הם המשימות המדויקות, הצעדים המעשיים, שאותם נעשה בדרך להגשמה. הם מתמקדים בתוצרים מיידיים, ממוקדים ומדידים.
לתואר "מדידים" יש להעניק יחס מכבד במיוחד: עשייה שאין דרך למדוד אותה תישאר תמיד בגדר עשייה מתבזרת, מעורפלת, חסרת-קצוות. היא עלולה להוביל לתחושה מעיקה של "עשינו ועשינו ולא התקדמנו בכלום!", או "מה שווה כל העשייה, אם אני עדיין רחוק כל-כך מן המטרה שלי?"
חשוב לקבוע מדד ברור להצלחה. המדדים יכולים להתייחס לכמות, למספר, למסגרת זמן – או לשלב יחד את כל הפרמטרים הללו.
הנה דוגמה מהווי של מסגרת כמו מעונות יום:
המטרה שהוגדרה: יצירת קשר אישי וחם בין המטפלות לבין אימהות הילדים שבטיפולן.
היעד שהוצב: "עד סוף השבוע השלישי מתחילת השנה – כל מטפלת מכירה את כל האימהות של ילדי הקבוצה בשמותיהן".
יעד כזה הוא:
ולכן הוא מדיד.
קל לבדוק:
האם אכן כל המטפלות מכירות את שמות כל האימהות?
האם כולן הספיקו לעשות זאת עד לתאריך היעד שנקבע?
תוכניות עבודה עשויות להצטייר יפה על הנייר – אך מה לגבי היישום שלהן?
חלק ב' יחשוף את האתגרים וההזדמנויות במימוש תוכניות העבודה.
מעונות שיקומיים | גני שפה | גני תקשורת | גני מש”ה בתי ספר “פיתוחים” | מרפאות להתפתחות הילד מרכזי תמיכה גדלים ביחד | מרכזים רב תחומיים “שתילי חינוך” | מרכז הכשרה “פלוס”
מרכז פדגוגי | אולם כנסים | חוגי אפטר סקול
פסגות – הכשרה אקסטרה מקצועי | פסגות דעת – השתלמויות לעובדות הוראה