לגופו של בניין // חלק ב'

 

 

חלק ב'

בחלק הקודם דיברנו על הפעולות הרבות שאנו מבצעים למען הילדים, וחילקנו אותן באופן מלאכותי לפעולות "רגשיות" ו"פיזיות".

בפרק זה, נדבר על כוחם של הרגלים טובים להתפתחות בתחומים השונים.

 

מתרגלים לדברים טובים

חלק בלתי-נפרד משגרת הטיפול הפיזי הוא תחום הקניית ההרגלים. הרגלים נכונים ומבוססים בתחומי היסוד: אכילה, סדר, ניקיון, לבוש, יצירה ועוד – לא רק מעניקים לילד את התשתית החיונית של צרכיו הפיזיים, אלא מעלים אותו לרמת סיפוק גבוהה יותר ומקנים לו תחושת ביטחון.

מהו הרגל? "דבר שהתרגל האדם לעשות תמיד, התנהגות נלמדת או פעולה נלמדת שנעשתה מובנת מאליה, משום שחזרו עליה פעמים רבות. משהו שנעשה לרוב אוטומטית ובלי מחשבה" (שויקה, 1977). חזרה קבועה ומתמדת על רצף פעולות מסוים יוצרת – כמובן, כאשר כבר קיימת אצל הילד הבשלות הדרושה – הרגל.

הפסיכולוגית ההתפתחותית ד"ר קלודי טל מתארת במאמרה "על הרגלים: מהותם, חשיבותם ודרך הקנייתם" (הד הגן, תשרי תשס"ה) את תרומתה העצומה של הקניית הרגלים נכונים להתפתחותם התקנית של ילדים מכל בחינה – קוגניטיבית, רגשית, חברתית ועצמאית:

תרומה להתפתחות הקוגניטיבית: העובדה שההרגלים יוצרים אוטומטיזציה, וחוסכים מאתנו את הצורך לחשוב על הפעולות שאנחנו עושים – מפַנה אותנו הן ללמידה חדשה, והן לריכוז מוחלט בעשייה עצמה.

ניקח, לדוגמה, את תחום האוכל: איך הייתה נראית ארוחתו של הילד, אילו הוא היה נדרש לתכנן אותה צעד-אחר-צעד? "עכשיו אני צריך להזיז את הכיסא. להזיז רגליים, להתיישב, לקרב את הכיסא לשולחן. לחכות לגננת. לזוז קצת קדימה ולהרכין את הראש, כדי שהיא תוכל לקשור לי את הסינר. לזקוף את הראש בחזרה. להושיט יד. ללכוד את הכף בין האגודל לאצבע ולאמה. להכניס אותה לצלחת. למלא אותה במזון. להרים לכיוון הפה…" –

התעייפתם מלקרוא? חשבו כמה מותש היה הילד נהיה, אילו היה עליו לתכנן את כל זה בזמן אמת! בחסדי השם, שיצר את מערכת הזכירה והשליפה העומדת בבסיסם של הרגלים, נחסכה מאתנו היציאה למבצע סוחט משאבים שכזה בכל ארוחה. הילד פועל באופן אוטומטי ומתורגל, כשהוא פנוי לאכילה עצמה, להנאה מטעם האוכל, להיכרות עם מגוון מזונות ומרקמים חדשים ועוד.

באותה המידה, כותבת טל, "הודות להרגלים קבועים הקשורים לפעילות יצירתיות (כגון, כמה אנשים יושבים בו-זמנית סביב השולחן, ללבוש סינרים בשעה שעובדים עם סוג מסוים של חומרים וכו') אנו יכולים להקדיש מחשבה לפעילות היצירתית עצמה".

תרומה להתפתחות הרגשית: ההרגלים מקנים תחושות של ביטחון, קביעות ורווחה, המהוות תנאי הכרחי להפניית קשב ללמידה חדשה. ד"ר טל מציעה לנו לחשוב: "מה היה קורה אילו כל יום היה מתעורר הצורך לחשוב מחדש מה עושים בשעה שנכנסים לגן, הולכים לאכול, לפני שהולכים לישון וכו'? התהיות והדאגה המתמידים להגדרת כללים המסדירים תפקודים בסיסיים היו מערערים את ביטחוננו, מתישים ומפחיתים את המוטיבציה להתמודד עם אתגרים".

תרומה להתפתחות החברתית: הרגלים מסדירים את החיים בקבוצה ואת הזהות שלה. כשיש מערכת הרגלים מובנית, ילדים חדשים יכולים ללמוד אותה וכך להשתלב בהווי החיים הקבוצתי. ד"ר טל מבקשת להזכיר כי עשויים להיות הבדלים בין ההרגלים המוקנים על ידי הורי הילדים לבין אלה המוקנים בגן, ואם עלולה להיווצר התנגשות – לדוגמה, כאשר הרגלי האכילה בבית שונים משמעותית מאלה הנהוגים בגן – יש צורך בדיאלוג פתוח ובתיאום בין ההורים לצוות.

תרומה להתפתחות העצמאית: "פעוטות וילדי גן", אומרת טל, "נמצאים בשלב של גיבוש אוטונומיה – יכולת ורצון להגדיר מטרות אישיות ויוזמה. למידת הרגלי עבודה, אכילה ורחצה עצמאיים – משמעותה שהילדים חורטים בזיכרונם ומפנימים רצפים של פעולות, ומן הרגע שהפעולות מופנמות הילד אינו זקוק להנחיה או לנוכחות של מבוגר כי "הטייס האוטומטי" הפנימי מנווט את ההתנהלות האישית".

במקביל לציון התרומה לעצמאות, טל מפנה את תשומת לבנו לעובדה שישנם הרגלים שמעצם טיבם עושים את ההיפך ויוצרים תלות:

לדוגמה, כאשר מרגילים את הילד שאם הוא אוכל לאט – המבוגר מתערב ומאכיל אותו, גם אם הילד מסוגל לעשות זאת עצמאית, הרי שהוא יזכור את הרצף הזה (התמהמהות > האכלה) ויפתח נטייה לחזור עליו שוב ושוב.

כדי למנוע זאת, נדרשת מאתנו ערנות לטיב ההרגלים שאותם אנו מקנות, ולווידוא העובדה שהם אכן הרגלים טובים, נאותים ותקינים.

הארה נוספת: ילדים רוכשים רבים מן ההרגלים דרך התבוננות בנו, המבוגרים שסביבם. ההרגלים שלנו הופכים להיות ההרגלים שלהם, מה שמחייב אותנו באחריות רבה לבחינת ההרגלים שאנו מייצגים.

הדוגמה האישית שאנו מהווים עבורם – מוכרחה להלום באופן מלא את סט ההרגלים שאנו מבקשים להקנות להם.

נרצה שהם ילמדו לאכול רק ליד השולחן? נדאג לנהוג כך בעצמנו. חשובה לנו שטיפת הידיים בסבון אחרי יצירה או משחקי חצר? קודם כל – אנחנו!

 

בחלק הבא נדבר על חשיבותם של הרגלים להתפתחות הילד, וכיצד הקניית הרגלים נכונים תורמת לו רבות. נסביר כיצד עבודתנו מסייעת לנו "ליצוק חמין ושמן" על גופם ונפשם של הילדים, ולצבור זכויות נצחיות לעד ולדורי דורות.