בפרקים הקודמים (התפתחות – חלק א, התפתחות – חלק ב) דיברנו על ההתפתחות החברתית-רגשית ועל חשיבותם של דפוסי ההיקשרות. בפרק זה נדבר על ההתפתחות המוטורית והקוגניטיבית בגיל הרך, וכיצד שלושת תחומי ההתפתחות קשורים זה בזה.
בשלוש השנים הראשונות לחייו מתפתחת יכולת התנועה של הפעוט, והוא רוכש שליטה בתנועות גופו, ההופכות בהדרגה מתנועות רפלקסיביות ולא-מתוכננות – לתנועות מכוונות ומתואמות, הנשלטות באופן רצוני. שני מישורי המוטוריקה המתפתחים הם המוטוריקה הגסה – הפעלת שרירים גדולים, והמוטוריקה העדינה – שימוש בשרירים הקטנים ברמת דיוק גבוהה. ההתפתחות המוטורית כוללת גם את התפתחותם של החושים.
כידוע לכולנו, יכולות מוטוריות תקינות ומפותחות היטב הן חיוניות לאיכות החיים של האדם. גם בתחום זה, נודעת חשיבות עצומה לניצול חלון ההזדמנויות הפתוח של שנות החיים הראשונות, ובמיוחד הראשונה שבהן, שבמהלכה מתחוללות התמורות המוטוריות הדרמטיות ביותר אצל התינוק והוא לומד להרים את ראשו, להתהפך, להתנדנד, לזחול ולשבת ואף לבצע פעולות של מוטוריקה עדינה.
נוכל לעזור לתינוקות לפתח את יכולותיהם המוטוריות באמצעות הנגשת התנסויות בסוגים שונים של משחק, ובאופן כללי – בהשקעה בתחום המשחק, המהווה אמצעי למידה מהנה ומעולה. בהקשר זה, כדאי לדעת כי התינוק יעדיף שדמויות המבוגרים תהיינה שותפות למשחק שלו – אך ישנם כמה כללים חשובים ששמירה עליהם תמנף את המשחק המשותף:
ההתפתחות הקוגניטיבית, המהווה את התפתחות כלל התהליכים המוחיים אצל האדם, משפיעה על כל תחמי ההתפתחות האחרים: הרגשית-חברתית, המוטורית והשפתית. בין המיומנויות הקוגניטיביות הבסיסיות, החיוניות ללמידה, נמנות מיומנויות הקשב והריכוז, השיטתיות וההתמדה, המיקוד והדיוק, הזיכרון ופענוח הרמזים, ויכולות שפתיות כמו הרחבת אוצר המילים והמושגים.
ההתפתחות הקוגניטיבית מושפעת מגורמים רבים שאינם קוגניטיביים כשלעצמם, כמו: גורמים רגשיים וגורמים תרבותיים, רמת הסקרנות האינטלקטואלית של הילד, האומץ שלו לחקור את העולם שסביבו ולהתנסות במגוון האפשרויות שהוא מציע, ונכונותו להתמודד עם אתגרים ובעיות עד למציאת פתרון.
ההתפתחות הקוגניטיבית של הילד משקפת את האינטראקציה בין יכולותיו המולדות לבין חוויות הלמידה שבהן הוא התנסה. בעוד היכולות המולדות – המושפעות ממטען גנטי ומתהליכים פיזיולוגיים בתקופת קדם-הלידה, הלידה עצמה ותקופה קצרה לאחריה – אינן ניתנות לשינוי, יש לנו הזדמנות להשפיע על עיצוב חוויות הלמידה: על ההתנסויות הזמינות לילד ועל איכותן, על הגירויים שאליהם הוא ייחשף, על התקשורת שלו אתנו (המבוגרים) ועם שאר הילדים שבסביבתו, ועל מודל החיקוי שהסביבה מספקת לו.
כמו בכל תחום התפתחותי, גם קצב ההתפתחות הקוגניטיבית שונה מילד לילד. לצד ההבנה והכבוד לעובדה הבסיסית הזו, והתאמת ההתנהלות לקצבו האישי של כל ילד – נזכור כי בידינו להשפיע על ההתפתחות הזו באמצעות אספקת סביבת למידה מתאימה ומקדמת, תיווך נכון וקיום אינטראקציות איכותיות ומפתחות.
יותר מאספקת ידע, חשוב שנעזור לילדים לפתח כלים ללמידה ולחשיבה שיאפשרו להם להשתמש בידע שאותו הם ירכשו ממילא במהלך חייהם. לדוגמה: השקעה בוויסות רגשי והתנהגותי, פיתוח קשב, פיתוח יכולת התמודדות עם אתגרים, פיתוח מיומנויות תקשורת ויכולת קישור בין נושאים.
היום אנחנו זורעים, משקים ומשקיעים; עושים כמיטב יכולתנו כדי להנגיש לילדים היקרים שלנו את כל ההזדמנויות הפתוחות בפניהם, בתקופה הקריטית ביותר בחייהם. כמה מרחיבה את הלב הידיעה כי הנטיעות שלנו היום – מצמיחות את פירות המחר; וכי לאורך ימים ושנים טובות יימלאו השדות שזרענו אי-אז – בתבואה עסיסית ומשובחת, אשר ברצות השם יתברך, עוד תיקצר ברינה ובגיל.
